ניהול זמן ואיזון בקרב אמהות- ראיון אישי עם מיכל צפיר / לירון גור שטייגמן


"אין לי זמן", "אני ממש עמוסה", "לא הספקתי הכל" אלו משפטים שגורים בפי כל אמא . מיכל צפיר חושבת בדיוק כמוני ושתינו חושבות אחרת: "אין לי זמן זה אומר שזה לא מספיק חשוב לי. כשמשהו מספיק חשוב לי אני אמצא את הזמן לעשות אותו. בדיוק כמו שאם חשוב לי להעשיר את עולמם של הילדים אני אמצא את הזמן לקחת אותם לחוגים פעמיים בשבוע".

את הראיון עם מיכל קבעתי לשעה 8:30 בבוקר, אני בבית, מול המחשב עם כוס קפה, אחרי שפיזרתי את הילדים בגן, פתחתי את הדלת למנקה, הכנסתי למכונה וקיפלתי 2 מכונות (שיהיה איפה לתלות). את מיכל תפסתי בים, מתחילה את הבוקר שלה עם ריצה אחרי כוס קפה ותמר.
מיכל צפיר היא בת 46 , אמא ל- 3 בנות. בשנים האחרונות ירדה מיכל כ-30 ק"ג ושינתה את אורח החיים שלה, הייתי חייבת לשמוע ממנה מה מניע אותה, איך היא מאזנת ואיך היא מצליחה לדחוף ללו"ז העמוס שלה כ"כ הרבה משימות.

ניהול זמן ואיזון בקרב אמהות- ראיון אישי עם מיכל צפיר / לירון גור שטייגמן

איך את פותחת את הבוקר שלך? "כל יום מתחיל אצלי ברשימה- מה אני רוצה להשיג ולהספיק היום? משם אני מתחילה לגזור משימות קטנות למהלך היום. ברמת העשייה אני משתדלת להתחיל את הבוקר שלי עם ספורט- כמובן שהכל נעשה בתיאום מול בן הזוג שלי- שנינו ביחד מנהלים את הדבר הזה שנקרא "משפחה" ואם הוא צריך לצאת מוקדם אני דוחה את הספורט להמשך היום. היום אני כבר יודעת שהזמן שלי לא פחות חשוב מהזמן שלו, מה שלא קרה בתחילת הזוגיות שלנו". "אחרי הספורט אני בדרך כלל מארגנת את הבנות ואז מתחילה לעבוד. מכינה את ההרצאות שלי, עוסקת בכתיבה, הקלטות, צילומים, אני מנהלת את דף הפייסבוק שלי לבד ועונה על כל התגובות שם, אני מתפעלת את היוטיוב ומתחזקת עסק קיים".

הרבה עצמאים רואים את הקושי בעצמאות ונראה שאת פורחת בה: "אני בעיקר משתדלת להסתכל על הדברים החיוביים – על הצעדים הקטנים, אני מברכת על העשייה ומודה על הכל- הנה עכשיו אני הולכת בים וזה לא מובן מאליו, אני יוצרת את השינוי בחיים שלי".

מה היה הטריגר לשינוי שלך"במשך תקופה מאוד ארוכה לא היה לי טוב עם עצמי, הרגשתי שאני דבה ושהגיע הזמן שאני אעשה עם זה משהו. נראיתי בדיוק כמו שהרגשתי וחשבתי- לא כיבדתי את עצמי. אני חושבת שהטריגר לשינוי היה כאב. הבנתי שאני מזיקה לעצמי והבנתי שאני מתחילה להעביר את זה הלאה לבנות שלי. אחרי שילדתי את הבת שלי בקיסרי מאוד רציתי לראות אותה ולחבק אותה, ביקשתי שיביאו לי אותה אבל אז נאמר לי שהיא בבדיקות לסכרת (כיוון שאני הייתי חולה בסכרת). ואז זה היכה בי. אני חייבת לעשות שינוי לפני שגם הן ייפגעו".

מה היה שונה הפעם? "התחלתי הרבה פעמים בחיי דיאטות וגם ירדתי. אבל לא הצלחתי לשמור על זה לאורך זמן כי אף פעם לא באמת עצרתי לזהות את דפוסי החשיבה שהכשילו אותי. הפעם העזתי להיכנס פנימה באמת, זיהיתי את דפוסי החשיבה שלי וטיפלתי בהם אחד אחד. התמקדתי בפתרונות וזה עזר לי. לא הייתי עסוקה במה אני מוציאה מהתפריט אלא במה אני מכניסה אליו. אני לא נמנעת מהפיצה, אני פשוט מוסיפה לה ירקות. בנוסף, הפעם באמת התחייבתי. וזה היה מאוד מאתגר כי הירידה במשקל היתה מאוד איטית- פחות 200 גרם, פחות 100 גרם. אבל כיוון שידעתי שזה שינוי אמיתי ומבפנים הייתי מאוד רגועה והבנתי שזה יגיע עם הזמן".

אז איך עושים את השינוי? "השינוי חייב להיות ברמת התודעה (being) הרבה לפני רמת העשייה (doing). שני אחוז מהאוכלוסייה מצליחים לעשות שינוי אמיתי ולדבוק בו כי הם משנים את דפוסי החשיבה. אנשים שלא עושים שינוי תודעתי ולא זיהו מה מכשיל אותם בדרך הם "מתחילים סידרתיים" –הם מתחילים בפרוייקט ולא מצליחים לסיים, הם יירדו במשקל אבל תמיד יעלו הכל שוב.
מה שאני עשיתי זה פשוט בדקתי עם עצמי מה מעכב אותי. עשיתי רשימה של גורמים ולאחר מכן טיפלתי בהם אחד אחד. אנשים מתקדמים בעיניי הם אנשים שפתוחים ללמידה, הם פתוחים ללמוד מה עובד ומה לא עובד בחיים שלהם ולשנות באמת".

אז מה את אומרת לנשים שאומרות לך "אין לי זמן"? "אין לי זמן = זה לא מספיק חשוב לי. כשמשהו חשוב לי אני תמיד אמצא עבורו את הזמן. ניהול זמן הוא קריטי לצורך שינוי. כשאני מדברת על ניהול זמן מבחינתי זה ניהול עצמי וניהול יעיל של הזמן. למשל אם החלטתי שפעילות גופנית היא משהו שחשוב לי אני נועצת אותה בלוח הזמנים שלי בדיוק כמו שהייתי עושה עד היום עבור הבנות שלי ועבור בעלי. רק הפעם אני עושה עבור עצמי. אנשים שבויים במחשבה שאין ספונטניות כשמנהלים עסק וכשאת אמא לשלושה ילדים, ואני אומרת שאורח חיים בריא זה סוג של ספונטניות- אם יש לי שעה פנויה אני לא מתבטלת מול הטלוויזיה, אני יוצאת לצעידה או מבשלת משהו בריא".

איך יש לך זמן לבשל? "היום אני הרבה יותר עסוקה ממה שהייתי פעם ואני תמיד אמצא את הזמן לבשל כי זה חשוב לי. בעבר היה אצלנו בבית הרבה אוכל מעובד, כזה שמגיע בקופסאות. הפעילות היחידה במטבח היתה לרוקן קופסאות טייק אווי ואחכ לזרוק אותן לפח. היום המטבח שלנו מאוד פעיל בבישולים, אני משקיעה הרבה יותר. גם לאט לאט אני מתייעלת אז לוקח לי פחות זמן לבשל ואני נהנית מיזה. אני נהנית גם כשהבנות שלי אוכלות יותר טוב, השינוי הוא אצל כל בני המשפחה. הבנות שלי יודעות, הן יכולות לבחור באורז ריק (אורז לבן) על פני אורז מלא אבל זה בא ממקום אחר, של בחירה".

אורז מלא??? כן, אורז מלא!!! הרי מה זה טעם? זה מה שרגילים אליו, מה שנרגיל את הילדים שלנו לאכול זה מה שהם יאכלו. לאכול אורז ריק זה להישאר באיזור הנוחות, לנסות טעמים חדשים זה לצאת ממנו. אני יצאתי מאיזור הנוחות בהנאה ובצעדים קטנים, לא שיניתי בבת אחת הכל. אני בתהליך כבר 9 שנים. אומנם אנשים רואים כלפי חוץ רק את התוצאות, הם רואים שהרזינו בבית, הם לא רואים את התהליך והרווחים האחרים".

מה אנחנו לא רואים? "את האווירה בבית, האנרגיה. אם פעם היתה תחושת כבדות, רמת ההתנגדות היתה גבוהה היום זה לא קורה. היום שקט לנו בבית, יש תחושת חופש, נעים לנו ביחד וקליל. ההרזייה זה רק בונוס".

אז מה קורה היום בבית משפחת צפיר? "היום כשאני נמצאת אני נוכחת. אפילו אם אני עסוקה אני נוכחת יותר ממה שהייתי פעם. לפני השינוי נכחתי פיזית- הייתי כל היום בבית אבל הייתי ממורמרת אז לא באמת נהניתי מיזה שאני עם הבנות בבית. היום אני מאושרת והן חוות אותי אחרת. אני באמת שם. למדתי שלנהל את עצמי זה מאוד פשוט ומורכב מכמה גורמים: ניהול זמן נכון, מחוייבות, ארגון ומציאת פתרונות. אנשים מצליחים לעולם לא יגידו שזה לא יעבוד. הם תמיד יחפשו פתרון ויבדקו מה אפשר לעשות ואיך אפשר לעשות את זה כדי שזה יצליח". ומילת המפתח היא "תקשורת". תקשורת עם הקרובים אליכן. תשתפו אותם. אם משהו קשה לכם הם יהיו שם עבורכם ויעזרו לכם. למשל כשהיה לי קשה שהיו ממתקים בבית שיתפתי את הבנות שלי והם ויתרו על הממתקים בבית בכייף. כשהן ראו שאני מצליחה בתהליך הן היו על גג העולם ואמרו לי: "אמא עזרנו לך". אז הן עזרו לי כי ידעתי לבקש ולהגיד מה מפריע לי ועל הדרך גם העצמתי אותן, שזה בונוס לא קטן".

את חושבת שלגברים יותר קל להגשים חלומות? "בדברים מסויימים כן, לגברים יותר קל. אבל מה זה משנה? לאן זה מקדם אותנו הנשים? לחשוב שלאחרים יותר קל מלנו זה לא חשיבה מקדמת ואני הרי מאמינה בחשיבת פתרונות".

מה המסר שלך לנשים ואמהות? המוטו שלי בחיים הוא: מה שתרצי הוא שיהיה, אף אחד לא יגיד לך מה את מסוגלת לעשות ומה לא. תמיד תנסי. אם תטעי תטעי אבל לפחות תנסי. תשאלי את עצמך איפה את נמצאת היום, האם את נמצאת במקום שאת רוצה להיות? אם לא, מה את עושה כבר ממחר בבוקר בשביל לשנות את זה, משהו אחד קטן. רוב האנשים בכלל לא יודעים מה הם רוצים מרוב שהם מקובעים בחשיבה שלהם. גם אני לא ידעתי. שאלתי את עצמי מה אני צריכה לעשות במקום מה אני רוצה לעשות. ברגע ששאלתי את עצמי מה אני רוצה לעשות זה כבר שיפר את מצבי. בית ומשפחה יותר טובים מתחילים מאמא שטוב לה. ובשביל להעביר את המסר לעולם היום אני מתמקדת בתוכנית שבניתי "כל אחד יכול" שזו תוכנית כוללת ומקיפה לקראת אורח חיים בריא", לפרטים על התוכנית את מוזמנת לדף הפייסבוק שלי בלחיצה כאן.

מיכל, אם קודם אהבתי אותך עכשיו אני מעריצה.
מיכל צפיר מעוררת השראה בעיניי, היכולת להבין מה לא עובד, לתקן אותו ולהמציא את עצמך מחדש זו יכולת שיש לכל אחת מאיתנו אם רק נרצה.

אז כפי שמיכל צפיר שאלה את עצמה- את מוזמנת כבר היום לשאול את עצמך שלוש שאלות:
1. האם טוב לי במקום שאני נמצאת בו?

2. אם לא טוב לי, מה אני רוצה באמת?
3. מה אני הולכת לעשות ממחר בבוקר כדי להשיג את מה שאני רוצה באמת? צעד אחד קטן.

וכמו שמיכל אומרת: "מה שתרצי הוא שיהיה".

בהצלחה ובהנאה,
לירון 
** מוזמנות להצטרף אליי בפייסבוק בלחיצה כאן

==============================================================================

למעבר למאמרים נוספים ליחצו כאן