האבנים הגדולות בחיינו-ניהול זמן יעיל / לירון גור שטייגמן

כל החיים מלמדים אותנו ש"אם נרצה אין זו אגדה" והשאלה היא האם המשפט הזה נכון בהקשר לניהול זמן?


stonesבשביל להגשים את חלומותינו ולעשות כל מה שנרצה במהלך היום נצטרך להוסיף כמה שעות ביממה:

  • להספיק לפתח קריירה מרשימה.
  • להיות אמא מושלמת ולהוציא את הילדים ב-13:00 מהגן.
  • לתחזק בית למופת- לבשל, לנקות, לכבס, לעשות קניות.
  • להיות בת זוג נהדרת ולרצות לעשות סקס 4 פעמים בשבוע..
  • להיות יפה, מטופחת וחתיכה ולחזור למשקל "לפני הלידה".
  • לצאת ולבלות.
  • להעשיר את עולמינו- ספרים, הצגות.
  • לנוח.
    ועוד ועוד ועוד........

הדגמת האבנים הגדולות:

לכנס מנהלים בכירים בארה"ב הוזמן מרצה לשאת הרצאה בנושא "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של 15 מנהלים בכירים. בעומדו בפני קבוצת האליטה, אמר: "אנו עומדים לערוך ניסוי".

מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו הוציא המרצה מיכל זכוכית גדול והניחו בעדינות לפניו. לאחר מכן הוציא מתחת לשולחן כתריסר אבנים, והניחן בעדינות, בתוך המיכל.

כאשר התמלא המיכל לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת, הרים המרצה את מבטו באיטיות ושאל: "האם המיכל מלא?" כולם השיבו "אכן".

המרצה המתין מספר שניות ושאל :"האמנם?" ואז שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ. בקפדנות שפך את החצץ מעל האבנים וניער מעט את המיכל. אבני החצץ הסתננו בין האבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המיכל. שוב הרים המרצה הזקן את מבטו ושאל את הקהל: "האם המיכל מלא?"

עתה החלו מאזיניו המבריקים להבין את כוונתו. אחד מהם השיב "כנראה שלא."

"נכון" השיב המרצה הזקן. חזר והתכופף, והפעם הוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול. בתשומת לב שפך את החול אל  תוך המיכל. החול מילא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו: "האם המיכל מלא?"

הפעם ללא היסוס ובמקהלה השיבו התלמידים המחוננים: "לא!"

"נכון" השיב להם המרצה הזקן. וכפי שציפו תלמידיו רבי העוצמה והיוקרה, הוא נטל את כד המים שעמד על השולחן ומילא בהם את המיכל עד לשפתו.

האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא זו:
אם לא מכניסים למיכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס אותן אחר כך.

1. אם כן, בואו נשאל ונגדיר- מהן האבנים הגדולות בחיינו?

2. ועכשיו, בהנחה שהזמן שלנו הינו 100%, בואו נחלק את עוגת האחוזים בין האבנים:

למשל אם הגדרתי שהאבנים הגדולות בחיי הם ילדים, קריירה, זוגיות, אני והוריי- כמה באחוזים מקבל כל אחד, לדוגמא:

אבנים גדולות חלוקה לאחוזים
ילדים 40%
קריירה 10%
זוגיות 30%
אני 10%
הורים 10%


חלוקת האחוזים משקפת את סידרי העדיפויות שלנו.

3. ועכשיו משהגדרנו את האבנים הגדולות ומשהחלטנו כמה חשובה לנו כל אבן- בואו נעבור לעשייה- בואו נכניס אותן למיכל חיינו- פריטת האחוזים לזמנים- שעות יומיות / שבועיות.

מתי עשוי להתרחש דיסוננס? הדיסוננס מתחיל אם הגדרתי תחום אחד כאבן גדולה בחיי ובפועל העשייה אינה בהתאם- למשל אם הגדרתי את הילדים כדבר הכי חשוב לי ודירגתי אותו במקום הראשון עם 40% אבל אני עובדת במשרה מלאה ומגיעה הביתה בשעה 19:00 לשעת ההשכבה ולא רואה אותם כל השבוע יש לי דיסוננס מאוד גדול שיגרום להרבה רגשות של תסכול, אכזבה והרבה ייאוש. על מנת לפתור את הדיסוננס יש צורך לנהל את הלו"ז אחרת ולהקדיש את הזמן היקר לנו מפז לאבנים הגדולות בחיינו.

כלים לניהול זמן לטובת האבנים הגדולות:

1. ניהול יומן- הגדרה ביומן מה אעשה בשעות שהגדרתי. אם בחרתי שביום א' בשעה 20:00 אני דואגת לעצמי והולכת לחדר כושר אני חייבת לדאוג לעשות זאת, אחרת שוב יתחיל דיסוננס שיביא איתו אכזבה עצמית ושוב האינטגריטי שלי ביחס לשינוי יעמוד בספק.
** ניתן לנהל יומן משפחתי- היתרון המשמעותי הינו הקניית הרגלים מקדמים לבני המשפחה (במיוחד לילדים).

2. מבחן ה"חשוב" / "דחוף"-

  • דחוף- כיבוי שריפות- למשל נעלנו את הילדה בבית ואין לה מפתח / לילדה יש חום וצריך לאסוף אותה מהגן, נתקענו עם הרכב כי לא עשינו טסט בזמן.
  • חשוב- פעולה שאעשה שתקדם לי את המטרה של האבנים הגדולות- למשל אלך לחדר כושר על מנת לקדם את המטרה של ירידה במשקל, אלך לרופא שיניים עם כאב שיניים ועוד.

לאחר שהבנתי את ההבדל בין הדחוף והחשוב אני מגדירה 5 פעולות חשובות אותן אעשה היום לטובת האבנים הגדולות שלי.

אם אדחה את הפעולות החשובות הן יהפכו גם לדחופות ואז אהיה עסוקה כל היום בכיבוי שריפות. למשל- אם אני צריכה לרדת 2 ק"ג וקובעת לעצמי שעתיים ביומן להתאמן בשבוע, והזנחתי את השעתים האלו במשך חודשיים הקילוגרמים יגיעו בצורת "חבר מביא חבר" ועכשיו אני כבא אצטרך לרדת 5 ק"ג, לחץ הדם יעלה, הכולסטרול ירקיע שחקים וכעת נושא המשקל הופך להיות דחוף.

3. מבחן ה"בדיעבד"- שאלו את עצמכן כל בוקר- אם כרגע השעה 9 בערב, מה תגידי שחבל שלא עשית במהלך היום? הרי אנחנו תמיד חכמים יותר בדיעבד. אם התשובה היא שאצטער על כך שלא יצאתי לבלות עם בן הזוג שלי- זו צריכה להיות המטרה היומית.

4. מבחן ה"חשוב למי"- אני חייבת לדבר עם חמותי- לשאול- למי זה חשוב? חשוב לי או לחמותי? אם לה זה חשוב,או לכל אחד אחר- לדחות! המטרה היא לא לרצות את הסביבה על חשבונינו.

5. בחירה- אני בוחרת שהכביסה תעמוד יבשה והכלים יישארו בכיור ואני הולכת לישון. אבל, כשאני בוחרת, לעמוד מאחורי הבחירה ולעשותה בלב שלם ולא ללכת לישון ולחלום על הכלים בכיור.

6. ללמוד לבקש עזרה- כאשר אנו פונות בבקשת עזרה הנטייה היא להיות שחצנים ולהחליט עבור אחרים מה תהיה התשובה שלהם. למשל, אני לא אבקש עזרה מההורים שלי, לא נעים לי כי הם עובדים קשה גם ככה. פשוט תבקשו. קחו בחשבון שכאשר אתן מבקשות אתן יכולות לקבל "כן" ואתן יכולות לקבל "לא" והיו מוכנות לכל תשובה.

7. עזרה בתשלום- לימדו להקל על עצמכן בקניית שירותים שיקלו עליכן- למשל גיהוץ, שליחות לקניות שערכתן ועוד.

8. האצלת סמכויות- לימדו להאציל סמכויות לבני המשפחה, תנו לבעל לקפל כביסה, תנו לילדים לדאוג להכנסת הכלים למדיח ועוד. קחו בחשבון שהדברים לא ייעשו בדיוק בדרך שאתן הייתן עושות אותם, אבל הם יתבצעו. הכביסה תהיה מקופלת ובמקומה- אין צורך להוציאה ולקפל שוב רק בשביל שהיא תהיה מסודרת על פי הצבעים. לימדו לשחרר.

9. מזגו משימות- לימדו למזג שתי משימות ביחד, כך תוכלו לחסוך זמן יקר- למשל הליכה עם הבן זוג, קניות בסופר עם אחד הילדים, מספרה עם חברה ועוד ועוד.

10. "לצאת מהקופסא" – היו יצירתיות בפתרון בעיות. לפעמים כשאנחנו בתוך האקווריום קשה לנו לראות מחוצה לו ולכן אפשר להתייעץ עם הסביבה הקרובה ביחס לפתרונות יצירתיים.

לאחר שלמדתן את הכלים חשוב שתדעו כי הטמעתם בחייכם דורשת אימון על בסיס יומיומי.

קחו בחשבון שהמשאבים שלנו מוגבלים ולא תמיד נספיק לבצע את כל המטלות שלנו. החליטו בתבונה מה אתן בוחרות להכניס לחייכן ומהן האבנים הגדולות להן תרצו להקדיש זמן יקר. וותרו על שאר המשימות שלא נכנסו ליומן ושחררו אותן באהבה. הכביסה תחכה ליום ולשעה שבחרתן להקדיש לצורך כך.

 

אז מה הן האבנים הגדולות בחייכן?

לירון

=====================================================================

למעבר למאמרים נוספים ליחצו כאן