צוואה, למה ולמי? עו"ד איילת עטר

אני צעיר ובריא, למה לי לחשוב על צוואה?

עו"ד איילת עטר תספר לנו מדוע חשוב לערוך צוואה ומדוע יפה שעה אחת קודם?

למרביתנו, המחשבה על היום בו נמות הינה קשה מנשוא ואנו מעדיפים להמנע ממנה ולדחות את העיסוק בה ככל שניתן.

אלא שכפי שאמר חתן פרס נובל לספרות, תומאס מאן, "מותו של אדם הוא עניין לשאריו יותר משהוא עניין לו עצמו", ולכן, מאחר ואיש מאתנו אינו יודע מהי מידת חייו ואריכות שנותיו - אם ברצוננו להגן על היקרים לנו עלינו להערך לכך מבעוד מועד באמצעות עריכת צוואה.

בדיוק כשם שאנו עושים ביטוח חיים או ביטוח רפואי למחלות קשות, שלא נדע, הצוואה היא הדרך שלנו להבטיח את שיקרה ליקרים לנו לאחר לכתנו.צוואה-למה-ולמי-עוד-איילת-עטר-אימון-לאמהות-לירון-גור-שטייגמן

בהזדמנות זו אני רוצה לנפץ את המיתוס של "עדיין לא הגעתי לגיל שאני צריך לכתוב צוואה".

מאחר ואיננו יודעים מהו המועד בו נלך מהעולם אין גיל אליו צריך להגיע על מנת לערוך צוואה, ולפעמים, בחזקת יפה שעת אחת קודם, רצוי לערוך צוואה גם בגילאים צעירים יותר.

במהלך חיינו אנו צוברים ממון ונכסים בעמל רב, ואנו רשאים לעשות ברכושנו כטוב בעינינו. אך זכות זו קיימת רק כל עוד אנו חיים. לאחר לכתנו קובע חוק הירושה כי "הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה", כלומר: במידה ויש צוואה, חלוקת הרכוש תהיה על פי הוראתה ובמידה ואין צוואה - הרכוש יחולק עפ"י החוק.

המשמעות היא, למעשה, הפקעת זכותו של המוריש, באין צוואה, להחליט על אופן חלוקת רכושו לאחר אריכות ימיו.

מה קובע חוק הירושה? 

חוק הירושה קובע, כי בן-זוגו של המוריש יקבל את המיטלטלין (הרכוש הנייד לרבות מכונית נוסעים) השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, וגם מחצית משאר העזבון.

במידה והמוריש השאיר אחריו ילדים, נכדים או הורים – הם יורשים, בחלקים שווים, את המחצית השנייה.

כלומר: עם פטירת אחד מבני הזוג ובאין צוואה חלקו ברכוש המשותף (כלומר מחצית הרכוש המשותף למעט מיטלטלין) מתחלקת 1/4 לבן הזוג הנותר ו – 1/4 לילדים בחלקים שווים.

לדוגמא: לבני זוג יש שני ילדים ובבעלותם נכס משותף בחלקים שווים. במצב בו אחד מהם נפטר, חלילה, נוצר מצב בו בן הזוג השני, הופך לבעלים של 3/4 מהנכס (המחצית שלו + מחצית מהמחצית של בן הזוג שנפטר), והילדים הופכים לשותפים של בן הזוג, כאשר כל אחד מהם הופך לבעלים של 1/8 מהזכויות בנכס.

במקרה של הורה מבוגר הרוצה לממש את הנכס ולעבור לגור בבית אבות יכולים הילדים לסרב למכור את הנכס ולטרפד את המעבר לבית אבות או לחלופין לדרוש את תמורת חלקם מהמכירה. במצב זה יוצא שבן הזוג תלוי ברצונם הטוב של הילדים למרות שמדובר ברכוש שנצבר בעמל רב של חיים משותפים כאשר לילדים לא היה שום חלק בצבירת רכוש זה.

במקרה של הורה לילדים קטינים המצב מורכב עוד יותר מאחר שבכל עסקה בה מעורבים קטינים נדרש אישור גם מהאפוטרופוס הכללי ומבית המשפט לענייני משפחה והפנייה אליהם עלולה לסרבל ואף למנוע את ביצוע העסקה.

חשוב לזכור כי הרכוש המשותף אינו כולל רק נכסי מקרקעין אלא גם כספים, פוליסות למיניהן וכיוצ"ב.

במקרים מעין אלו בן הזוג שנותר עלול למצוא את עצמו, בנוסף להתמודדות עם האובדן, במצב מאוד לא נוח.

מסיבה זו בני זוג רבים עורכים צוואה הדדית על פיה כל אחד מבני הזוג מצווה את כלל רכושו לבן הזוג השני ולאחר אריכות ימים הילדים יורשים את בן הזוג הנותר.

סוגיה נוספת עליה יש לשים את הדעת היא קיומו של רכוש שעליו ידוע לאחד מבני הזוג בלבד.

לעיתים בני הזוג יחד או כל אחד בנפרד יוצר לעצמו נכסים אשר אינם ידועים לבן הזוג הנותר ו/או לכלל בני המשפחה, לדוגמא זוג הרוכש נכס בחו"ל, ואינו מיידע את כלל המשפחה על כך או בן זוג שחוסך כספים או מחזיק כספת בבנק או מוסד אחר ואינו מיידע את בן זוגו.

ציון הנכסים בצוואה יקל על בן הזוג הנותר לאתר את אותם הנכסים. במקרה כזה ייתכן גם שקיים רצון להוריש את הנכסים הללו לאדם אחר מבן הזוג, וצוואה היא המקום להתייחס לכך.

הצוואה יכולה לתת מענה גם למקרים בהם אדם רוצה לצוות נכסים בעלי ערך סנטימנטלי לילד או אדם מסויים. למשל, אמא שמבקשת להוריש לאחת מבנותיה את טבעת האירוסין שלה.

חשוב לזכור - המחוקק קבע הוראות לחלוקת רכוש בהתאם להבנתו, אולם הבנת המחוקק אינה נכונה בהכרח לכל אדם וייתכן שאף אינה מתאימה לרצונותיו של כל אדם ולמערכות היחסים הספציפיים של כל משפחה. מסיבה זו בדיוק, אפשר המחוקק לכל אדם לכתוב צוואה ולתת בה הוראות מדויקות מה יעשה ברכושו לאחר אריכות ימיו.

ועוד נקודה למחשבה - הורים לילדים קטינים יכולים להתייחס בצוואתם גם לשאלת החזקה על ילדיהם. אמנם אין בכוחה של הצוואה לקבוע מי יקבל את הילדים לחזקתו, אולם מינוי אפוטרופוס לילדים, במסגרת הצוואה, במקרה של פטירת ההורה או שני ההורים, תהא הצהרת כוונות מצדו של ההורה שסביר להניח כי ילקחו בחשבון ע"י המשפחה הקרובה ו/או בית המשפט שיצטרך להכריע בדבר.

לסיום, וודי אלן אמר "לא שאני מפחד למות, פשוט אינני רוצה להיות שם כשזה יקרה".

היות וכולנו לא נהיה שם כשזה יקרה, אולם כן חשוב לנו לשלוט במה שיעשה ברכושנו עלינו להקדיש מחשבה ולהערך לכך באמצעות צוואה כעת, בעודנו בחיים.

צוואה-למה-ולמי-עוד-איילת-עטר-אימון-לאמהות-לירון-גור-שטייגמן

עו"ד איילת עטר
מומחית בתחום עזבונות צוואות וירושות ובתחום המקרקעין.
נייד. 050-6680504
מייל.  כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

** מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

למעבר למאמרים נוספים ליחצו כאן